הרגשתי שיחד עם מרוץ החיים.. אני לא ממש מצליחה ‘לעצור’ ולהבין מה אני באמת רוצה. מה באמת הצעד הבא..  

הייתי אמא ל2 קטנטנים צפופים, רפאל היה עובד ברוב שעות היום, ואני, במקביל ללימודים, עבדתי משרה מלאה במרפאת שיניים ״בניסיון חוזר להעלות לעצמי בכל פעם את המשכורת בעוד שקל אחד לשעה 🙁 ״ . הייתי חוזרת באפיסת כוחות לבית, לילדים. וידעתי שהנה הגעתי לעוד צומת בחיים שאני צריכה להשתמש ביכולות שקיימים בי כיום ולעשות עם עצמי משהו קצת יותר נועז. בדקתי דברים, חפרתי בתוך עצמי ידעתי שיש בי איזשהו חלום לפתוח בלוג משל עצמי ולהתחיל להשפיע מהמקום שלי על העולם. אבל עם התירוץ של חוסר הזמן +הטכנופוביה הרצינית שהייתה לי רק דחיתי את זה יותר ויותר.. 

ואז, בשיא שלי, אני זוכרת שממש דיברתי עם רפאל ואמרתי לו שאני לא ממשיכה יותר עם המצב כמו שהוא, אני השנה עושה שינוי משמעותי.   (בדיעבד ראיתי שבדיוק את המילים האלה רשמתי לעצמי בחזון שלי לקראת השנה החדשה! לא ידעתי אז איך זה יקרה אבל ידעתי שהגעתי להחלטה שהיא חזקה יותר מהכל) יצאנו לטיול -משפחתי ראשון בחו”ל, הלכנו ממש לאוורר את הראש וההרגשה כדי לחזור עם כוחות חדשים. לא היה לנו אז מושג, אבל ברגע שחזרנו משבועיים של טיול, נחתנו ישר ל’מציאות הקורונה’ בארץ. 

והנה סגר ראשון – ברגע שהבנתי מה משמעות הסגר, בשבילי במילים אחרות זה היה ‘הנה את מקבלת זמן במתנה ליצירת החלומות שלך’ ! כבר ביום הראשון נכנסתי לקורס חינמי שלקחתי לפתיחת בלוג באופן עצמאי, ופשוט התחלתי לעבוד עם הקורס כמו ‘רובוט’ מילה במילה…פשוט עשיתי..  חודשיים וחצי (של 2 סגרים כמעט ברצף) והנה הבלוג שלי עלה לאוויר העולם בפעם הראשונה. סוףסוף התחלתי להרגיש שהנה יש לי מקום שלי לתת בו את עצמי, את הידע שלי, והכלים, וההשראה, מתוך החיים האישיים שלי והשינויים שחוויתי ועברתי בעצמי. 

הרגשתי שחלום מאוד משמעותי וגדול מתחיל להתגשם לי בחיים! 

פתחתי את עמוד האינסטגרם שלי HADASIM, והתחלתי להקים את הקהילה שלי ממש מ0! 

הדברים הלכו לאט יחסית ולקח להם זמן, לא קרו לי ״קפיצות דרך״, הכל היה ממש עוד צעד קטן ועוד צעד קטן. אבל מיום ליום, משבוע לשבוע, מאתגר לאתגר, משיתוף לשיתוף נוסף.. מעוד יצירת חומרים, ועוד  שיתופי פעולה..  ..  התחלתי לייצר קהילה מדהימה ואיכותית. ולאט לאט התחלתי אז גם לאמן נשים באופן אישי 1:1.